תיאור
בקורפוס הצנום של שירי ביאליק, כמאה שירים בסך הכול, יש מקום מיוחד לעשרים וארבעה "שירי העם" שלו שנאספו לחטיבת "מזמורים ופזמונות", ולא רק מן ההיבט הכמותי. בעיני רבים מאוהבי שירתו של ביאליק זוהי חטיבת השירים המקסימה ביותר שלו. שירים אלה, כמו "בין נהר הפרת ונהר החדקל", "לא ביום ולא בלילה" או "יש לי גן", הן בין הידועים, האהובים והמושרים ביותר מבין שיריו. אולם למרות הפופולריות הרבה שלהם, ואולי דווקא בגללה, "שירי עם" אלה נדחקו במשך שנים ארוכות לשולי המערכת הספרותית. חוקרי ספרות כמעט שלא גילו בהם עניין, והמורים מיעטו ללמדם.
ספר זה בא למלא במידת מה את החסר: לחוקר הוא מציע דיון שיטתי בשאלות עקרוניות, כמו תהליכי ההתהוות של "שירי העם" של ביאליק, הגורמים לאי-ההתקבלות שלהם או מאפייני הסוגה (הז`נר) הזו. למורה מציע הספר שורה של ניתוחים מפורטים ל"שירי העם" הכלולים בתכנית הלימודים והצעות לדרכי הוראתם. המורה המעוניין בהוראה בין-תחומית ימצא בספר דיון משווה בין "שירי העם" לבין רישומי הציפורן של הצייר יוסל ברגנר, וכן דיון משווה בין הטקסט לבין לחני השירים.
ד"ר אבי מעפיל היה ראש החוג לספרות ולספרות ילדים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. ד"ר אבי מעפיל נפטר ב-2011.
