חקר הפרקטיקה בסדנאות התמחות

מועדים:

ימי חמישי בשעות 14:00-17:15

היקף:

30 שעות אקדמיות

תקציר

מטרת הלמידה בגישת חקר הפרקטיקה היא לשפר את ההוראה באמצעות דיון בבעיות מההוראה, באופן חקרני ומבוסס ייצוגים. גישת למידה זו מתבססת על ההנחה שהוראה היא מקצוע מורכב: "עבודה מאוד קשה שנראית קלה" (Labaree, 2000). המורה צריכה לנהל אינטראקציות מרובות, להתייחס למגוון מטרות (לעיתים סותרות), להגיב לסיטואציות מורכבות ובלתי צפויות ולהתמודד עם מצבים מורכבים ודילמות רבות (Horn & Little, 2010; Lefstein & Snell, 2014). לכן הוראה טובה דורשת השקפה מקצועית מפותחת, הכוללת: רגישות – המסייעת לזהות בעיות והזדמנויות הדורשות תשומת לב; פרשנות – המסייעת לנתח את הגורמים לבעיה או להזדמנות, את ההשלכות שלה וכדומה; רפרטואר של טכניקות ואסטרטגיות הוראה – כלומר גמישות של בחירה מתוך מגוון רחב של אפשרויות פעולה; שיקול דעת – באמצעותו ניתן להעריך את היתרונות והחסרונות של כל חלופה ועל פי זה לבחור את החלופה ההולמת ביותר ( Lefstein & Snell, 2014). תהליך הלמידה על ההוראה לפיתוח השקפה מקצועית כולל:

  • דיון בהצדקות פדגוגיות – ביטוי לתהליכי החשיבה ושיקולי הדעת שבבסיס ההוראה. תהליך זה מאפשר להכיר במורכבות ובאתגרים עמם מתמודדות מורות, להבין את מקור האתגרים האלה ולהתמודד איתם (Loughran, 2019).
  • עיגון בייצוגים עשירים מתוך הכיתה  המאפשרים לבחון את דרכי החשיבה של הלומדים, את האתגרים שהם חווים ואת הקשר בין תכנון ההוראה והלמידה. (Horn, 2015; Lefstein, Vedder-Weiss & Segal, 2020).
  • המשגה/שפה מקצועית  – שימוש במושגים מקצועיים על מנת לתאר תהליכי הוראה ולמידה,  וחיבור בין מושגים תיאורטיים לפרקטיים.
  • מסגור שמזמן פעולה – אימוץ גישה יצרנית וחשיבה על יישום עתידי (Horn, 2015; Vedder-Weiss, Ehrenfeld, Ram-Menashe &Pollak, 2018 )
  • ריבוי דעות ומתח פורה ביניהן – קיום שיח שמאפשר חשיפה של שונות בין תפיסות, הבעת דעות מנוגדות, ערעור על רעיונות ודרכי פעולה וכו' Grossman, Wineburg & Woolworth, 2001), טרכטנברג-מסלטון, ר'. (2020). מחלוקות פדגוגיות של מורות בישיבות צוות מקצועיות (עבודת דוקטורט). באר שבע, אוניברסיטת בן גוריון בנגב).

קהל יעד: 

*לפני המפגשים נקיים שיחה אישית עם כל אחת מהנרשמות, לתיאום ציפיות.

  • מנחה בפועל בסדנאות ובקורסי הכניסה להוראה: התמחות, מורה חדש , חונך ומלווה.
  • מוכנות לשתף בבעיות מההוראה, ולהביא ייצוגים של הוראה.
  • מנחה שמעוניינת ליישם את הגישה בהנחיה שלה  בסדנאות.
  • פתיחות לחשיבה ביקורתית וחקרנית.
  • מחויבות להשתתף בכל 5 המפגשים.
  • עדיפות ל – 2 מנחות מאותו מוסד, שעובדות/יעבדו בצוות.

מסגרת הלמידה:

הלמידה תשלב בין שלוש מסגרות, בזום:

  1. מפגשים משותפים מבוססי ניתוח ייצוגים של המשתתפות. 5 מפגשים של 4 שעות אקדמאיות, סה"כ 20 שעות. ימי חמישי  14:00-17:15.
  2. מפגשים אישיים/בקבוצות לפי מוסד: ניתוח ראשוני של הייצוג, לקראת הכנה לניתוח במפגשים המשותפים. 4 שעות.
  3. עבודה עצמאית/בקבוצות לפי מוסד: בחירת וניתוח ייצוג, והכנתו לקראת המפגש האישי. 6 שעות.

נושאים ולוח מפגשים