חושבים על הוראה מחדש

קטגוריה: סדנאות תש"פ

מרצים: אסף עמית רותי סלומון

שנה: 2020

דרישות קדם

אין

אופי הקורס

מקוון.

חובת נוכחות

קורס בלמידה עצמית מקוונת שמחייב מעורבות והשתתפות של 100% (צפייה בסרטוני החובה, קריאת מאמרי החובה, מילוי כלל המטלות והמשימות).

תקציר

מערכת החינוך בישראל ובעולם מבקשת לחולל שינוי בדרכי ההוראה והלמידה ולהפכם למשמעותיות ולרלבנטיות במאה ה 21. בקורס זה נבקש לפרוש בפניכם מניפה של תפישות פדגוגיות מגוונות.  כל יחידה בקורס תוקדש לתפישה פדגוגית אחרת על היבטיה התיאורטיים והמעשיים.  אל מול הנטייה של מורים רבים להתייחס להוראתם באופן אוטומטי, מבקש הקורס לצייד את הלומדים בקצות חוט מושגיים ומעשיים שיאפשרו בחירה והבניה מושכלת של תפישה הוראה עצמית.

קהל יעד

סטוד' לתואר ראשון.

מטרות הקורס

  • הרחבת המניפה של הסטודנטים אודות שיטות הוראה שונות ומגוונות, תוך התמקדות בהתאמת ההוראה למאה ה-21.
  • גיבוש הנטיות והעמדות הפדגוגיות של הסטודנט/ית כמורה או כמורה לעתיד.
  • עידוד שיח ער בין סטודנטים (במסגרת הפורום), אודות ההוראה ומטרותיה.
  • התנסות בלמידה בקורס מקוון (mooc – massive open online course) .

דרכי הוראה בקורס

קורס זה הוא קורס מקוון, משמע כולו עובר דרך מערכת אינטרנטית המציגה צפייה בסרטונים, קריאה של מאמרים סרוקים ומענה על מטלות.

חובות הסטודנט

חובות הסטודנט זהות בכל אחד מהשיעורים:

  • קריאת מאמרים בתחילת כל שיעור
  • מענה על מטלות להוכחת בקיאות בתוכן המאמרים
  • צפייה בכלל הסרטונים
  • מענה על מטלות ביניים המוכיחות בקיאות בתוכן הסרטונים והבנה שלו
  • מענה על מטלת סיכום (שאלה פתוחה הדורשת חשיבה ויצירתיות)

נושאי הלימוד

להלן נושאי הלימוד לפי סדר השיעורים הכרונולוגי:

  1. פתיחה: מטרות ההוראה; התבוננות על מצב ההוראה בארץ בכלל ועל תפקיד המורה בפרט.

שיעור זה בא לפרוש את התשתית המושגית והרעיונית עליה יושב הקורס כולו. טרם הצלילה לשיטות פדגוגיות שונות ומשמעויותיהן, כפי שנעשה בכל השיעורים האחרים, נבקש לעמוד על כמה שאלות רוחביות וסוגיות המגדירות את המרחב החינוכי בו אנו פועלים: נעסוק במטרות ההוראה; נתבונן במוסד הבית ספרי ונשאל – האם השינוי בו אפשרי?; בנוסף, נצלול למושג הפדגוגיה ולמשמעותו. נדבכים אלו ילוו אותנו לאורך הקורס כולו.

  1. PBL (למידה מבוססת פרויקטים / בעיות) ולמידת חקר.

גישת ה-PBL מתבססת על הרעיונות שגיבש ג'והן דיואי (1857-1952), שביקש להפוך את הלמידה לרלוונטית עבור התלמידים, באמצעות חיבורה לניסיון שהם מביאים, לנושאי העניין שלהם ולצרכים החברתיים העולים מהם. בהמשך, התפתחו רעיונות השתכללו לכדי ה-PBL, בה ראשי התיבות מייצגים שלוש תפיסות דומות: למידה מבוססת תוצר (product), למידה מבוססת בעיה (problem) ולמידה מבוססת פרויקט (project). בשיעור הבא נציג גישה המכילה את שלושתן, וכמו-כן נתייחס ללמידת חקר. אנו מזמינים את הלומדים לגלות את שיטת ההוראה הזו, המציעה הוראה יצירתית ורלוונטית, המכניסה את המורה ואת התלמידים למסע משותף ושוויוני של מחקר ועשייה. נסו, כבר במהלך השיעור, לזהות את האתגרים של השיטה, הן ברמה האישית עבורכם, הן ברמת מערכת החינוך.

  1. חינוך לחשיבה.

השיעור זה מתמקד בחינוך לחשיבה. השאלה הראשונה הנשאלת, היא: האם לא כל הוראה מחנכת לחשיבה? כנראה שהתשובה היא לא, או לחלופין – יש לשאול "לאיזו חשיבה היא מחנכת?". בני-האדם חושבים תמיד, מעצם היותם אנשים. אמנם על-מנת לפתח חשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, המסייעת לחושב להתמודד עם בעיותיו של התלמיד ועם בעיות העולם, יש להשקיע מאמצים חינוכיים גדולים בפיתוח אסטרטגיות החשיבה שלו. על-אף שהמאה ה-21 מצריכה אנשים חושבים, המסוגלים לתפקד באורח אוטונומי ויצירתי, אין זה אומר שמשימת החינוך לחשיבה הולכת ונעשית קלה יותר. אנו מזמינים את הלומדים לתהות על האתגרים העומדים לפתחם בעניין זה כמחנכים, ולגבש את עמדתכם החינוכית ביחס למרכיב משמעותי זה.

  1. פדגוגיה משחקית ולמידה בסביבה הרפתקנית.

מדוע האדם משחק? באופן אינטואיטיבי, מינקות, יש לנו את הצורך לשחק. לעשות "בכאילו", לדמיין, להחיל על המציאות כללים אחרים בתוך זמן תחום, ואז לצאת מהם חזרה אל הנורמות הנורמטיביות. משמעותו האדירה של המשחק להתפתחות הילד נחקרה רבות. המשחק אף הוכח כדומיננטי לפיתוח העולם הרגשי, היכולות החברתיות, היכולות המוטוריות, פיתוח השפה, הקוגניצינה, היצירתיות ואפילו חיזוק הבריאות הנפשית והגופנית. כמו-כן, ניתן לראות כי במשחק לומד הילד להתמודד, על דרך ההתנסות, עם דילמות ומורכבויות של עולם המבוגרים: פתרון בעיות, יצירת הקשרים, הכרה ישירה של אסור ומותר לרבות הגשמת חוקים ועוד רבות. חרף כל זאת, כשמדובר בהוראה, אנו מורגלים לראות את המשחק כדבר נפרד ונבדל מלמידה, ואפילו סותר את הלמידה. מדוע זה כך? האם הקרע בין הלמידה למשחק ניתן לאיחוי? השיעור הבא יוקדש לניסיון זה. אתם מוזמנים לצלול לעולם הביניים הזה, בו כל למידה ועשייה הם, למעשה, מעין התנסות. שיעור זה יסקור את התאוריה של תפיסה, וכמו-כן יאפשר לכם גם להתנסות בה בעצמכם.

  1. פדגוגיה ביקורתית וחינוך פוליטי.

השיעור זה, העוסק בחשיבה ביקורתית ובחינוך פוליטי, מונע מנקודת המוצא, כי אין מנוס מנוכחות תכנים פוליטיים בבית הספר. התכנים הנובעים ממקצועות הלימוד, עוטפים את תכני החיים של החברה בה מתקיימת הלמידה. גם תוכן העוסק בתקופת זמן אחרת, או תוכן המלמד על חברה אחרת, משקף סוגיות מחיי החברה של הלומדים בהווה. אם כך, כיצד נכון להתייחס לתכנים פוליטיים וחברתיים-ביקורתיים באופן מודע? בשיעור זה, המתקיים בתוקף מורטוריום, המאפשר זמן לתהייה וגיבוש עמדה, הרשו לעצמכם להפעיל מבט ביקורתי על מוסדות החינוך עצמם ועל המערכת בה הם שרויים. האם אתם, כמחנכים, מזדהים עם הערכים החינוכיים המוכרים לכם מבית הספר, כמורים או כתלמידים? האם המורה היחיד עשוי לשחק תפקיד אחר – לחנך לחשיבה ביקורתית ולהעלות תכנים פוליטיים הכוללים עמדות שאינן בקונצנזוס? מהם גבולות הערעור הנכונים למורה שנוגע בסוגיות חברתיות נפיצות? וחשוב מכל: כיצד מעוררים דיון פוליטי, המסייע לתלמידים לגבש את עמדתם מחד גיסא, וללמוד להיפגש עם עמדות מנוגדות מאידך גיסא?

  1. פדגוגיה מתבוננת (שילוב מיינדפולנס בתהליכי הוראה ובמוסדות לימוד) – שיעור רשות.

עצירה, התבוננות, קשב לעולם הפנימי, רגשות, הרהור, רוחניות. מושגים אלו הם המכוננים את הפדגוגיה המתבוננת. פדגוגיה זו היא השיטה החריגה ביותר בה אנו עוסקים בקורס זה: מחד גיסא, זוהי שיטה צעירה מבחינת מקומה בחינוך המערבית, ומאידך גיסא היא נובעת מהתפיסות העתיקות ביותר, המושרשות בתורה הבודהיסטית. בנוסף, לעומת גישות אחרות שהתאוריה שלהן יושבת על בסיסים רציונאליים ועל מושגים המקובלים בעולם ההוראה והחינוך, גישה זו מתבססת על רוחניות כנדבך מרכזי. כיצד נראה המפגש בין העולם הרוחני, ששורשיו בתרבות המזרח-אסייתית העתיקה, לבין המוסד החינוכי המערבי של המאה ה-21? שאלה זו שולחת אותנו בשיעור זה לחקור צדדים שונים של מפגש זה.

  1. הוראה פרונטלית.

אולי מפתיע למצוא שיעור על הוראה פרונטלית במסגרת קורס העוסק בשיטות פדגוגיות חדשניות. מה יכול לחדש בהוראה הפרונטלית – שיטת ההוראה המסורתיות ביותר? – תשאלו. ובכן, חרף הטענות המספידות את ההוראה הפרונטלית, בחרנו דווקא להשמיע "כתב הגנה" על שיטה זו, בהנחה ומקיימים אותה באופן נכון, המחדיר שינויים במתודה המסורתית ומיטיב עם המשתתפים בלמידה. גישה זו מציעה, למעשה, שינוי של ההוראה במאה ה-21 לא על-דרך הרבולוציה, אלא דווקא על דרך האבולוציה. אין זה אומר שאינה נושאת בחובה עמדות רדיקליות השואפות לסייע לתלמידים להיות חושבים עצמאיים ולמזער את פערי הידע החיוניים כל-כך לצמצום הפערים החברתיים. אנו מזמינים את הלומדים להקשיב קשב רב על-מנת לקלוט את הניואנסים השונים בין הלמידה המפורשת, הישירה, בה נדון, לבין הלמידה הפרונטלית המעבירנית, עליה שמענו ביקורות רבות בקורס זה.

  1. סיכום: מקום המורה כמחולל שינוי.

לאחר מסע ארוך, דרך שיטות פדגוגיות מגוונות, מפגש עם מומחים רבים מתחומים פדגוגיים שונים ומורים מבתי-ספר ברחבי הארץ – אנו מבקשים לשוב ולהתבונן בנקודת הפתיחה: האני המלמד. מיהו אותו מורה יחיד אשר נדמה כי מצופה ממנו לעשות להטוטים פדגוגיים בזמן שהמערכת מוכנה לגמישות ברמה מוגבלת? האם מצופה ממנו לשמר או לשנות? מה הופך את המורה למקצוען? או במילים אחרות: מהי מקצוענות בהוראה? בעוד אנו מקדישים את השיעור האחרון להתבוננות במורה היחיד, אנו מזמינים אתכם לראות בזאת הזדמנות גם לרפלקציה אישית על התהליך שעברתם אתם בקורס, כלומדים וכאנשי חינוך.

רשימת המאמרים

פרקינס (1998) "בית ספר חכם" משרד החינוך וברנקו וייס עמ' 51 – 80.
"נתיבים להוראה משמעותית", עמ' 15 – 34.
משרד החינוך (2009) ,אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.
נתיבים להוראה משמעותית, עמ' 35 – 50.
יעקובי, ב'. (2010 ) בית הספר כמרחב משחקי, הד החינוך. אפריל 2010 .
פאולו פרירה (1972) פדגוגיה של מדוכאים עמ' 59 – 75. הוצאת מפרש.
אייל נווה (2014) על הצורך בשיקום החינוך לתודעה פוליטית בתוך: מיכאלי נ' (עורך). כן בבית ספרנו , תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד. עמ' 311 – 320
מייזלס, עפרה (2012). ומה מעבר למימוש עצמי? על יישומן של תפיסות על-אישיות בחינוך. בתוך: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן (עורכים), חינוך – מהות ורוח, (עמ' 280-269). תל אביב: מכון מופ"ת.
לויט בן נון וארגז, מיינדפולנס והמוח הפלסטי
מוטולה, מ' (2015). פדגוגיה מתבוננת הלכה למעשה. בתוך י' תדמור וע' פריימן (עורכים), חינוך – שאלות האדם (כרך ב) (עמ' 201-190). תל אביב: מכון מופ"ת.
"נתיבים להוראה משמעותית", עמ' 57 – 70 ועמ' 75 – 80. גף פרסומים במשרד החינוך, 2015.
בוזו והרפז, "משוב שוטף מקדם למידה טובה", הד החינוך, 2013.
לפסטיין וגלייזר, "הוראה שאפתנית- סיכויים וסיכונים", הד החינוך, 2012.
הארגרייבס פולן (1999) "על מה כדאי להילחם בביהס?" עמ' 17 – 39, משרד החינוך וברנקו וייס.
ג'ון האטי, "מהם ההבדלים בין מורה מומחה למורה מנוסה?", קרן טראמפ

מועדי הסדנה:

20/11/2019, 27/11/2019, 4/12/2019, 11/12/2029, 18/12/2019, 25/12/2019, 1/1/2020, 8/1/2020
בין השעות 19:15-14:00

דמי הרשמה
100
תשלום שכר לימוד
1,700
מק"ט: אין מידע קטגוריות: , תגית: