מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות

הו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי".חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם (מספרי הסיפורים); ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות. הדוגמאות המחקריות המובאות בפרקי הספר הן מתחומים שונים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, חינוך, הכשרת מורים, מִגדר, ועבודה סוציאלית. בכל פרק נדונה ביסודיות סוגיה כללית של המחקר הנרטיבי ומובאת זו דוגמה מעולם תוכן ספציפי. הספר מיועד לכל מי שמבקש להכיר לעומק את הגישה הנרטיבית – חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך ומטפלים – ולכל המתעניין בסוגיות של פיענוח זהות מתוך פריזמה סיפורית.
עורכות הספר ד"ר רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית ומרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה ובתכנית ללימודי מִגדר באוניברסיטת בר-אילן. שדה המחקר שלה הוא מגדר, זהות, מצבי בריאות וחולי, והתמודדות עם טראומה ומשבר. השתתפה בכתיבת הספר Narrative Research (בהוצאת Sage, 1998) ופִרסמה מאמרים רבים על טראומה ועל הגישה הנרטיבית.

ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל, בעלת תואר שלישי בעבודה סוציאלית מטעם האוניברסיטה העברית. מלמדת במחלקה לעבודה סוציאלית ובמחלקה לסוציולוגיה של הבריאות וגרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. חוקרת זהות בזִקנה בהקשרים של תרבות, מִגדר וסיפורי חיים. לאחרונה התפרסם סִפרה צברים לא מזדקנים: סיפורי חיים של קצינים בכירים מדור תש"ח (בהוצאת מאגנס). 
תוכן עניינים
פתח דבר