"דווקא רציתי לצאת מגדרי" מסע הגיבורה כיוצרת: תשובת-הנגד של רומן החניכה הנשי

ספר מקוון
30
ספר מודפס
60
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

מדור: חנות ספרים

הכותבים: רבקה אלינב

שנה: 2018

קטגוריה: "תחומי דעת: הומניסטיקה"

שימו לב!

לאחר רכישת ספר מקוון, קריאתו תתאפשר אך ורק באזור האישי שבאתר חנות הספרים.
לא ניתן להוריד את הספר למחשב או לטלפון הנייד - לא בפורמט PDF ולא בכל פורמט אחר.

תיאור

​​​קריאה המתריסה "דווקא רציתי לצאת מגדרי" מפיה של מריה סיבילה מריאן, אמנית חלוצית מן המאה ה-17, עשויה לשמש כסיסמה מזהה למסען של הגיבורות העומדות במרכזו של ספר זה. זהו מסע חיפוש זהותי (quest) הניזון  מיסוד אנרכי של שחרור. הניצוץ המתניע את מסע התגבשותן והתגשמותן כיוצרות כרוך במאבק בגדרות שגזר עליהן מגדרן. הן מונעות מהדחף העז למרוד בקונבנציות התרבותיות שנועדו לקבע אותן למשבצת ייעודן המוּלד.

הדיון הנפרש בספר מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אווירבאהבהנטליהאישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה).

הנחת המוצא של דיוננו בסוגיית "'דיוקן האמנית כאישה" המתמקד בסיפורת נשים עברית, היא כי בתסמיניה הגלויים והסמויים מדובר בנרטיב נשי אוניברסלי, חוצה גבולות שפה ותרבות. אשר על כן, העיון בשלושת שערי הספר מפגיש בין הגיבורות העבריות ודגמי חניכתן לבין מקבילותיהן, העשויות להיחשב מהרבה בחינות כ"שארותיהן ברוח",  פרי עטן של דוריס לסינג, סימון דה בובואר, קייט שופן, דורותי ריצ'רדסון, סילביה פלאת ואן סקסטון.

 לנוכח המבט הגברי שכונן את הנשים כאובייקטים המתקיימים לאורו ובשבילו, הקול שסופרות מעניקות לגיבורותיהן היוצרות הוא בבחינת נקיטת עמדה אידאולוגית. הצבתן במרכז העלילה בעמדת דוברת בעלת הכרה וחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית פירושה לנכס להן עמדה פוליטית של ידיעה ובעלות על המבט. מתוך תכונות אלו נובעת סמכותן לפרש את מסע החיים שלהן לקראת התגשמותן כאמניות ולממש את זכותן הטבעית "להסתכל לשמש בעיניים", כפי שניסחה זאת ההוגה הלן סיקסו.

ד"ר רבקה אלינב היא מרצה וחוקרת ספרות. חלק חשוב מעבודתה מתמקד בשאלות הכרוכות בזיקה שבין ספרות למגדר, בדגש על העט הנשי. תחום התמחות נוסף שלה הוא הישראליות והעבריות כתרבות וכזהות. לצד עבודתה האקדמית כמרצה לספרות (מכללת לוינסקי לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית ספיר), היא דוגלת בקידומו של צדק מגדרי כערך מוסף ומחייב.

זהו ספרה השני של ד"ר אלינב. ספרה הקודם, כי מרה מאד הדעת – עת הגיבורה האינטלקטואלית – יוצרת בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג, ראה אור ב-2012 בהוצאת מכון מופ"ת. ​

תוכו עניינים, פתח דבר ומבוא