תיאור
חכמת ילדים – אור כוכבים הוא ספר המזמין את קוראיו לצאת מאפרוריות עולם המבוגרים למסע הקסמים של הילדים. בספר מאוגדים ציטוטם מרתקים של דברי ילדים שליקט, תיעד והעיר פרופ' משה דב כספי במהלך כעשר שנים של האזנה קשובה ואוהבת לילדים שאותם הכיר וליווה מקרוב. אוסף ציטוטים זה מהווה הזדמנות לקורא לעמוד על פוטנציאל הילדים באמצעות התבוננות במשחקיהם, לגלות כיוונים חדשים בציוריהם וביצירותיהם הספונטניות האחרות, להיפתח ולהבין את הערותיהם המקריות כביכול כמו גם את חשיבתם המקורית. התבוננות זו מתאפשרת באמצעות שילוב שני קולות: הקול הראשון והעיקרי הוא קולם של הילדים. לקול זה מתלווה פעמים רבות קולו של המחבר, הכולל דברים משלו – תהיות, הארות, שאלות והצעות להמשך חשיבה ופיתוח של רעיונות.
בפרק החותם את הספר כותב כספי:
אטלס הילדות אינו דומה לאטלס של מפות שיטתיות בקני-מידה ברורים, בצבעים ובסמלים מוסכמים. אטלס הילדות מורכב ממתווים אימפרסיוניסטיים חטופים, שרירותיים, בעלי צבעוניות מהממת – מעין סדרות של הולוגרמות, המשתנות כל הזמן. הניסיון החיובי של המבוגר למפות את זכויות הילד ואת חובותיו והניסיונות ההומניסטיים היפים להעמיד תכניות עבודה ממוקדות בילד מתבססים, באופנים שונים, על "מפות" משוכללות, ולא במידה מספקת על מתווי הילדות, והם רחוקים מגישת האפשרויות הנרמזת כאן…
מתוך הספר מהדהדת גישת ה"הִִתְבַּנוּת" שפיתוח פרופ' כספי – בניית עצמנו באופנים יצירתיים תוך כדי שילוב של רגישויות הילדים, סקרנותם והתלהבותם לצד הבשלות והרצינות של המבוגרים.
משה דב כספי הוא פרופסור (אמריטוס) לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת היוקרתי לשנת 2008. בין היוזמות החינוכיות הרבות שלו מצויים בית הספר הניסויי הפתוח בירושלים והמכון להכשרת עובדי חינוך לבתי ספר ניסויים (חפ"ן). בין ספריו הרבים: מי חושב (1978); החינוך מחר (1979); גישות המעבר להתחנכות יוצרת (1985); החוויה הישראלית (1986, 1991); וספרו בעריכת פרופ' חמי בן נון,– ִהִתְבַּנוּת הילד והמבוגר ותרבות מתחדשת: מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי (2010).
בפרק החותם את הספר כותב כספי:
אטלס הילדות אינו דומה לאטלס של מפות שיטתיות בקני-מידה ברורים, בצבעים ובסמלים מוסכמים. אטלס הילדות מורכב ממתווים אימפרסיוניסטיים חטופים, שרירותיים, בעלי צבעוניות מהממת – מעין סדרות של הולוגרמות, המשתנות כל הזמן. הניסיון החיובי של המבוגר למפות את זכויות הילד ואת חובותיו והניסיונות ההומניסטיים היפים להעמיד תכניות עבודה ממוקדות בילד מתבססים, באופנים שונים, על "מפות" משוכללות, ולא במידה מספקת על מתווי הילדות, והם רחוקים מגישת האפשרויות הנרמזת כאן…
מתוך הספר מהדהדת גישת ה"הִִתְבַּנוּת" שפיתוח פרופ' כספי – בניית עצמנו באופנים יצירתיים תוך כדי שילוב של רגישויות הילדים, סקרנותם והתלהבותם לצד הבשלות והרצינות של המבוגרים.
משה דב כספי הוא פרופסור (אמריטוס) לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת היוקרתי לשנת 2008. בין היוזמות החינוכיות הרבות שלו מצויים בית הספר הניסויי הפתוח בירושלים והמכון להכשרת עובדי חינוך לבתי ספר ניסויים (חפ"ן). בין ספריו הרבים: מי חושב (1978); החינוך מחר (1979); גישות המעבר להתחנכות יוצרת (1985); החוויה הישראלית (1986, 1991); וספרו בעריכת פרופ' חמי בן נון,– ִהִתְבַּנוּת הילד והמבוגר ותרבות מתחדשת: מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי (2010).
