ממשבר להזדמנות למידה והוראה במשבר הקורונה בהשכלה הגבוהה בישראל

תוכן עניינים

פתח דבר …………………………………………………………………………..5

ממשבר להזדמנות: תמונת  מצב בין-לאומית בהשכלה הגבוהה בתקופת הקורונה | גיא כהן, ענת כהן, אלה ברונשטיין……………………………………………………………….7

שער 1 | תהליכי מאקרו במוסדות להשכלה גבוהה

על השער הראשון……………………………………………………………………35

ההשכלה הגבוהה בישראל: לקראת הגדרה מחודשת | דוד חן, גילה קורץ …37

הוראה מקוונת בזמן קורונה – המקרה של אוניברסיטת תל אביב | סל סופר,

ענת סורוקה זוטא, גדי פרנק ………………………………………………………50

כרוניקה של משבר כהזדמנות במכללה להכשרת מורים – מבט ארגוני | תמר שיזף ……..74

שער 2 | המיצים והסטודנטים בקדמת הבמה

על השער השני ……………………………………………………………………….10

הוראה מקוונת של מרצים לתארים מתקדמים במדעי הטבע בתקופת הקורונה:

התפתחות ידע ומסוגלות עצמית | רון בלונדר, יעל פלדמן-מגור, שלי רפ …….103

הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: תוויות ועמדות של סטודנטים

להוראה בהובלת הוראה מרחוק בשעת חירום | קרן דגן, דינה ציבךלסקי…….130

תפיסת תפקיד המרצה בקרב סטודנטיות חרדיות הלומדות לתואר ראשון בהוראה באמצעות למידה מרחוק במרחב הקולי בעקבות משבר הקורונה| אגוזה וסרמן, שרה גבעון, מוטי ספראי. 152

מתקשים לגשר על הפער: למידה מרחוק ופער דיגיטלי בקרב סטודנטים בדואים בתקופת הקורונה| האמה אבו-קשק, יונתן מנדלס…………………………………………………………………. 173

למידה מקוונת בעיתות משבר ־ אירוע מזדמן או מומן? | רבקה ודמני, ניצה דוידוביץ……………..199 

שער 3 | היבטים רגשיים וחברתיים של הוראה

על השער השלישי………………………………………………………………………231

השפעת גורמים רגשיים וחברתיים על התמודדות עם פער דיגיטלי בעירו

משבר הקורונה | מיטל אמזלג, ניבה דולב, נועה שפירא………………………….233

רגשות של מרצים כלפי הוראה סינכרונית מרחוק בתקופת הקורונה כמנבאים את נכונותם לקיים הוראה מקוונת גם בעת שגרה | חגית מישר-סל, אריאלה לונברג ………………257

מסע לגילוי משאבים להתמודדות עם הוראה מקוונת במשבר הקורונה בקרב מורי מורים: המקרה של המרצים במכללה בצפון הארץ | אימאן אבו-חנא נחאס, הנאדי אבו-אחמד, ח'אולה זועבי, אתי שחר סימן-טוב, הילה קנר ……279

"מרצים בין המצרים" ־ תחושת מסוגלות ולחץ בהוראה מרחוק בתקופת 91־COVID במכללה אקדמית להנדסה | אירה רווה, מירי שחם, סיגל מורד, אסנת ברג………………305

שער 4 | קהילות לומדות, צוותים מובילי שיווי

על השער הרביעי……………………………………………………………………….331

'כי הקורונה היא גם הודמנות' ־ עיצוב הכשרת הקייץי חותם נעמי כהכשרה היברידית | מיכל שני, חוה בן חורין, קטף מוראד סלאמה

מהאזור האפור אל אור ההזדמנות: עבודה שיתופית של הממונים על מערך ההדרכה הפדגוגית ליצירת מסוגלות קבוצתית להתמודדות עם המשבר| אלכסנדרא דניאל-סעד, נרימאוי זהר אבו-רחמון, שאדיה ג'דבאן, נעים נג'מי, וופא ג'מאל-וייראו, מוחמד דראושה (ז"ל) וופא מורקוס…………358

במבט מסכם: שמונה תובנות מרכזיות שעולות מהמחקרים בספר זה באשר לתמיכה במעבר ממשבר להזדמנות בהשכלה הגבוהה בישראל | אלה ברונשטיין, ענת כהן……………………………..379

על אודות הכותבים………………………………………………………………………………….. 385

פתח דבר

מוסדות חינוך, הוגים, מרצים וסטודנטים נאלצו לעבור להוראה מבוססת טכנולוגיה מרחוק עם פרוץי משבר הקורונה ללא כל התראה. תקופת המעבר התאפיינה בתחושה של חוסר ודאות והששות לצד התגייסות אישית ומערכתית-מוסדית, הכוללת הקמה ו/או הרחבה של תשתיות ויצירת מעגלי תמיכה. אין זה מוגזם לציין, שהעוסקים בהוראה חשו תחושה של "טרבולנטיות" (אקראיות, מצב ללא סדר או דפוס) שנבעה בין היתר ממעברים חדים מהוראה מרחוק לחזרה לקמפוס ושוב להוראה מרחוק; ממתןי הנחיות תכופות מטעם הנהלות המוסדות או לחלופין העדר הנחיות וכיוצא באלה. עם ואת, אנו, העוסקים בחינוך ובהוראה, חשבו אולי בפעם הראשונה הלכה למעשה את התייחסות כלל הקמפוס לחשיבות ולמרכזיות ההוראה. השיח האקדמי החל לפתע להתמקד בעיקר בהוראה (ולא רק במחקר) ובשאלות כגון: איך ללמד, מה ללמד, מה מצליח, בין שבמוסד שהם מלמדים בו וביןי שבמוסדות אחרים. כמו כן, הוקמו קבוצות ווטסאפ פנים מוסדיות ובין מוסדיות (איך לא?) ותוך כדי הוראה תיעדו רבים מבעלי העניין, בחנו והמשיגו את ההתנסות החדשה.

עוד לפני התפרצות משבר הקורונה, אנשי מחקר, מרצים וקובעי מדיניות דנו רבות בהזדמנויות שהטכנולוגיה מביאה עימה לקידום דרכי הוראה חדשניות בהלימה למאפייני דור המילניום, או בשמו האחר, ילידים דיגיטליים Digital)‏ .(natives‏ נערכו גם דיונים רבים על החסמים המעכבים את מימוש -,רכ,הוראה אלו, דוגמת הדיון על המיומנויות הטכנולוגיות והפדגוגיות של המרצים. המעבר להוראה מקוונת מרחוק יצר לראשונה שדה מחקר בהיקף נרחב, בין-לאומי, לחקר עולם טכנולוגיית הלמידה. נכון לעכשיו קיימת ספרות בין-לאומית ענפה המתעדת, בוחנת ומאפיינת את ניסיון ההוראה מרחוק שהצטבר בעולם ומעלה שאלות נוספות שנותרו פתוחות. המסקנות מהספרות העולמית הן רבות, מעניינות וללא ספק ניתנות ליישום גם בישראל. עם זאת, ישנה חשיבות יישומית ותאורטית במתן במה אחת ומרוכות להצגת ההתנסויות והתובנות שעלו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

ספר זה נותן במה למחקרים המתמקדים בתיעוד, בהבנה ובהשלכות ההוראה מרחוק בזמן משבר הקורונה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במה זו מעניקה הזדמנות למרצים ולחוקרים להשמיע את קולם ולהציג את פועלם בזמן משבר הקורונה. הספר עוסק בשלוש רמות: רמת המאקרו ־ תהליכים מוסדיים ואף מדיניים; רמת המזו – תהליכים בתוכניות או בחוגים; ורמת המיקרו – תהליכים ברמת הפרט, בעלי העניין והמעורבים בתהליך ההוראה: ההנהלה, המרצים, הסטודנטים והסגל המנהלי. נוסף על כך, ספר זה מציג גוף ידע תאורטי ויישומי רהב שהצטבר עד כה במסגרת העשייה החינוכית במוסדות השונים: אוניברסיטאות, מכללות, מכללות להכשרת מורים, ובתוך כך מתוארות בו התנסויות שייושמו בדיסציפלינות שונות: מהנדסים, מורי מורים, הוראה דיגיטלית ועוד. הספר עוסק במגורים מגוונים של החברה הישראלית. על כן, התובנות המועלות בו כבר כעת ניתנות ליישום במגוון מוסדות ובמגוון תהומי דעת. בספר ארבעה שערים (1): תהליכי מאקרו במוסדות להשכלה גבוהה; (2) המרצים והסטודנטים בקדמת הבמה; (3) היבטים רגשיים וחברתיים של הוראה מרחוק; (4) קהילות לומדות, צוותים מובילי שינוי.

אנחנו מקוות שספר זה יאפשר לקוראיו להיחשף לתהליכים המגוונים שהתרחשו בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה בזמן משבר הקורונה, וללמוד על השלכותיהם על המוסדות, על המרצים ועל הסטודנטים (אלה הידועות לנו נכון לזמן כתיבת הפרקים בספר זה). עוד אנו מקוות כי ניתן יהיה להקיש מכל אלו אל תהליכי שינוי מבוססי עדויות אשר מורים, מחנכים ואנשי חינוך בכללם ירצו להוביל בכיתותיהם, בחוגי הלימוד ובמוסדותיהם.

הספר פונה לקהל החוקרים, המרצים והסטודנטים, כמו גם למעצבי למידה ולמפתחי סביבות דיגיטליות ללמידה מרחוק ולקובעי מדיניות ברמות שונות.

תודות

ברצוננו להביע תודה והוקרה לכל מי שתרמו להוצאת ספר זה לאור. תודה למחברות ולמחברי  הפרקים, אשר תרמו מניסיונם הרב ומחידע  התאורטי והיישומי שצברו לאורך השנים. תודה מיוחדת למרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי של אוניברסיטת תל אביב על התמיכה ועל הסיוע בפרסום הספר. אנו מודות מקרב לב גם לצוות

הוצאת הספרים במכון מופ"ת על הליווי המסור והמקצועי לאורך כל הדרך:

לד"ר תמי ישראלי, ראשת ההוצאה והעורכת הראשית; לד"ר שרה שמעוני, העורכת האקדמית; לעדי רופא, עורכת התוכן והלשון; לבלה טאובר, העורכת הגרפית ומעצבת העטיפה; ולחני שושתרי, רכזת המערכת. ללא מעורבותם ותמיכתם המסורה של כל המעורבים בהכנת הספר בכל שלבי התהליך, הוא לא היה רואה אור.