תיאור
כמו בתרבות הכללית גם בתרבותנו, לרבות במורשת הספרות העברית החדשה, השליטה הגברית הבלעדית על העט ועל הקול יצרה במשך דורות "מראה גברית", אשר שיקפה והגדירה לנשים מהו המודל הראוי של נשיות ומהו האופק לציפיותיהן מעצמן. על רקע זה עולה שורה של שאלות: האם הצטרפותן של נשים למעגל הלימוד והיצירה מסמנת מגמה של שחרור מהתבניות הסטריאוטיפיות? האם המבט הנשי ברא גיבורות אוטונומיות מבחינה רוחנית ונפשית, שנאבקות להתפתח כנשות רוח וכאמניות המנהלות שיג ושיח עם העולם באמצעות יצירתן ? והאם מוצדק להכתיר גיבורות אלו בתואר 'אינטלקטואליות'?
כמענה לשאלות אלו מוצגת בגוף הספר קריאה פרשנית המשווה בין הרומן סמטאותמאת אלישבע (ביחובסקי), הרומן העברי הראשון פרי עטהּ של אישה בארץ ישראל, ובין הרומנים והוא האור ומכתבים מנסיעה מדומה של לאה גולדברג ועמם כמה מסיפוריה הקצרים.
ספר זה שופך אור חדש על הערכת דמותה של אלישבע ועל יצירתה, ובמקביל מציע הערכה מחודשת לסיפורת של גולדברג בזיקה למכלול יצירתה. הטענה המרכזית העולה ממנו נוגעת לבשורה המקופלת בגיבורות שהן בוראות בעטן ובאופק החדש שהן מעניקות לקיומן כנשים. אף כי שחרורן מן הסטיגמות בולמות של העבר הוא עדיין חלקי וכבול, הרי שבעצם הופעתן מהווה ציון דרך ומקור של העצמה לדור ההמשך של קוראות, של כותבות ושל גיבורותיהן.
ד"ר רבקה אלינב היא מרצה וחוקרת ספרות. חלק חשוב מעבודתה מתמקד בשאלות מגדריות, בישראליות ובעבריות כתרבות וכזהות. לצד עבודתה כמרצה בשורה של מסגרות אקדמיות (מכללת לוינסקי לחינוך, מכון שכטר למדעי היהדות, אוניברסיטת בן גוריון והמכללה האקדמית ספיר), עסקה גם בחינוך, בעריכה ספרותית, בניהול (המכון להוראת הציונות במכללת לוינסקי לחינוך) ובפיתוח תכניות לימודים במסגרת מומחיותה הרב-תחומית.
ד"ר אלינב היא חברה בצוות ההיגוי של הפורום הפמינסטי במכללת ספיר, המשלב בין פעילות אקדמית וחברתית לקידומו של צדק מגדרי.
